הורים רבים מגיעים אלי לקבל הדרכה. לקבל כלים פרקטיים כדי להיות הורים מיטיבים יותר, כדי שאווירת הבית תחזור להיות רגועה ושלווה, כדי שההתנהגויות המפריעות של ילדיהם ייעלמו כלא היו.
הם מוכנים לעשות הכל למען ילדיהם.
ולמען עצמם? ולמען הזוגיות שלהם?

הם יושבים מולי בכורסאות נוחות ועמדת גופם מספרת לי המון.
הוא – רגליו מכוונות החוצה, ידיו שלובות והוא אינו מתבונן בזוגתו לכל אורך המפגש.
היא – גופה קפוץ ומתוח, עיניה מתגלגלות לא פעם למשמע דבריו, רגליה השלובות פונות אליו באזור הברך, ממנו והלאה בכפות הרגליים, כאילו בקונפליקט – כמהה לקשר וכועסת. כמהה לביחד ורוצה גם היא – החוצה.

שניהם רוצים שקט בבית
ושניהם עייפים.

הם נשואים כבר 10 שנים
הילדים בני 9, 5 ושנתיים
זה לא הולך להיות קל יותר.
הסיפור הזה נשמע לכם מוכר? האמת היא, שהזוג המסויים הזה אינו באמת קיים, אך חלקיקים מהסיפור שלו קיימים כמעט אצל כל הזוגות היום.
אם לא נתבונן באותו חלקיק ונאזור את האומץ להתמודד עם מה שהוא מביא עימו (רגשות לא פשוטים, קונפליקטים, שאלות קשות), הוא רק יגדל ויתעצם וזיהום של רגשות ומחשבות עלול לפשוט על כל חלקה טובה בהוויה שלנו… או במילים פשוטות: ריבים קשים, שבר וריחוק, בגידה, גירושין.
וזוגות אומרים לא פעם, בזוגיות אל תגעי. לא רוצים להיכנס לשם – מפחיד מדי? כואב מדי?
האם באמת אפשר להתבונן בהורות ולהעלים עין ממה שקורה בזוגיות? אפשרי, קשה מאוד והרבה פחות יעיל.
העבודה המשמעותית, בעלת הערך וגם התוצאות, נעשית על ההוריות של בני הזוג – הורות+זוגיות ועל הריקוד המורכב של שני אלה.

כן, אפשר לשים את הזוגיות על המדף בתקופת גידול הילדים, כך עושים רובם, לא? גם ככה אין ממש כוח לסקס ולשיחות אל תוך הלילה ולרומנטיקה, כשצריך להסיע 3 ילדים לחוגים, כשצריך להרוויח מספיק כסף, כשצריך לטפל ב”בעיות הרגשיות של הילדה”, כשצריך לדאוג לציונים של הילד… והאמת שגם ככה הוא שעות ארוכות בעבודה, לא ממש עוזר והילדים לא ממש רואים אותו והיא, רוב הזמן מלאת ביקורת, מוציאה עלי את התסכולים שלה, לא רוצה לשכב איתי ואם היא סוף סוף יוצאת, היא מעדיפה לצאת עם החברות שלה… ובסך הכל זה עובד. המערכת מתפקדת… ריב גדול פעם ב…. סקס סבבה פעם ב…. אין אנרגיה ליותר מזה…
אז נשים את הזוגיות בפריזר ונתעסק בה כשיהיה זמן וכוח…
לא עובד ככה – הזוגיות היא ישות. היא חיה ונושמת כל הזמן והיא רוצה תשומת לב!!!!!!!!!!!! ואם לא נותנים לה את מה שהיא צריכה, היא כואבת את התסכול ומכאיבה לבעליה, היא תעשה כל שביכולתה להסב את תשומת ליבם לצרכים שלה, היא במצוקה! והיא לא יכולה לעשות לבד, היא זקוקה לכם!!! (ממש כמו הילד/הילדה שלכם…)
וממש כמו שאתם נעזרים בבייביסיטר לשמור ולטפל בילדיכם, לפעמים פשוט צריך את העזרה החיצונית, לטפל באותה ישות פגועה ומתוסכלת – הזוגיות שלכם.
אל תחכו עד שמילים כמו “גירושין”, “שונא אותך”, “עוף מהבית”, יהדהדו בחלל חייכם. אל תחכו לרגע שבו בגידה נראית כמו פתרון הגיוני למצב.
בחרתם אחד בשני באותו יום שבו התאהבתם, רציתם ליצור את העולם שלכם. לפני שהבאתם לעולם הזה את ילדיכם, הבאתם את הזוגיות שלכם – המתפתחת, הדינמית, המשתנה…
אם בחרתם לשוב ולבחור בזוגיות שלכם, בקשר שלכם – טפלו בה וטפחו אותה.
אם אינכם יודעים מה לעשות? ויש יותר כאב מרכות, יותר עצב מסיפוק, יותר בדידות מביחד – בדקו עם עצמכם – מה אתם רוצים? למה אתה זקוק? מה את צריכה? כיצד והאם אפשר למצוא את מה שאתם חשים שאבד? העזרו באנשי מקצוע.
אתם, הילדים שלכם, הזוגיות שלכם – אזרחי העולם שיצרתם – זכותכם לחיות חיי שלווה, חיים מסופקים ומלאים, זכותכם לדעת מה אתם רוצים ולאן פניכם מועדות… לא תמיד קמים בבוקר והתשובות מונחות לפניכם על השידה, אך תמיד תימצא הדרך למציאת התשובות… אתם רק צריכים לצאת למסע…