דבק, נצנצים, קצף גילוח, אבקת בורקס, אבקת סודה לשתיה, שמפו, צבעי גואש, קרם גוף, מרכך… פרנקנשטיין במעבדתו לא היה עסוק, כילדינו עם הסליים…
הילדים שלנו, ובעיקר הבנות אוהבות סליים.
הן רואות סרטונים ביוטיוב על סליים.
הם מכינות סליים.
הן מוכרות סליים.
הן יודעות בדיוק מתי לשים את הדבק, הגועש, השמפו, הנצנצים, אבקת הבורקס… איך ומתי לערבב ואיך לשים/מותחים/עושים בועות/מסלסלים…
והן רוצות את זה עוד ועוד.
ומן העבר השני אנחנו – ההורים – מ ב ו ע ת י ם
כמה ציטוטים שאספתי מהורים, כששאלתי אותם מה הם חושבים על סליים:
“מגעיל”
“אני הטלתי וטו מוחלט על הרפש הזה, אחרי שהבנתי שזה יוצר כתמים, לכלוך ונדבק לשיער”
“מלא בחיידקים של ילדים שמחטטים באף, מלקקים אצבעות ולא שוטפים ידיים,, וזה נדבק בכל מקום.. איייכס!!”
אותי המרקם והריח ממש מגעיל, ולא משנה כמה מבשמים אותו”.
אז אם נסכם: זה מגעיל, זה מלכלך, זה רעיל, זה מסוכן ותרשו לי להוסיף: זה לא מפתח את הילדים שלנו, זה בזבוז כסף, זה מנתק אותם מהחיים, זה מרחיק אותם מאיתנו…
סליים זה רע!!!
אז זהו, שלא.
סליים זה טוב!!!
סליים במאה ה – 21, הוא אחד הדבקים היעילים לתיקון היחסים ביננו לבין ילדינו!!
ולכן..
הורים מיטיבים עושים סליים!
כי האמת היא, (ופה אני כותבת רק אמת), שאם נפרק את כל ההתעסקות הזאת סביב הסליים למרכיבים השונים שלה, נגלה איך אנחנו, ההורים יכולים להרוויח ממנה. הרי מה אנחנו רוצים כל הזמן? לחנך את ילדינו לערכים, ללמד את ילדינו על החיים, נכון? לגרום להם אושר, לבלות איתם, לא ככה?
וזה קורה. עם סליים.
בואו נתחיל בעבודת הפירוק:
- הבת שלי רוצה לעשות סליים. היא לא יודעת איך עושים את זה. אני לא יודעת איך עושים את זה. היא הולכת למחשב ולומדת באופן עצמאי כיצד יוצרים סליים, מהם החומרים הנדרשים – מינונים וכמויות – בסרטונים ביוטיוב.
אז מה הרווחנו פה?
הבת שלי מתאמנת בלמידה עצמאית, היא לוקחת יוזמה, מראה אחריות אישית, מפתחת הקשבה וסבלנות (כי הסרטונים האלה לפעמים בלתי נגמרים…), ולמעשה, היא מגדירה לעצמה מטרה ומוצאת את הדרך להתחיל את הגשמתה…
- הבת שלי ואני עורכות רשימה – מה צריך לקנות כדי לעשות סליים – האם דבק אחד עדיף על השני? האם צבע גועש או צבע מסוג אחר ואיזה צבע בכלל? עם נצנצים או בלי? מהם הכלים הנדרשים ואיפה קונים את כל הדברים האלה?
אז מה הרווחנו פה?
הבת שלי מתאמנת בקבלת החלטות (אני יכולה להגיד לכם שרוב האנשים מתקשים להחליט ולבחור. זאת הבעיה הגדולה של כולנו. בחירה זה שריר. צריך להתאמן ולפתח אותו ועדיף כמה שיותר מוקדם, אבל עוד אכתוב על זה…), היא לומדת מה זה סדר עדיפות (מה חשוב יותר? מה עדיף? מה אני רוצה?), היא מפתחת דיאלוג פנימי וכל לומדת להכיר את הקולות השונים שבתוכה (אלו למעשה אותם קולות שמנהלים אותנו בגיל מבוגר ואין לנו מושג מה לעשות איתם… גם על זה עוד אכתוב), עם כל החלטה שהיא מקבלת, מתקבל גם בוסט אדיר של ביטחון עצמי ותחושת מסוגלות.היא לומדת כיצד מתמודדים עם קונפליקטים (אני אוהבת סגול והיא אוהבת כחול) וכל זה לא יכול להתקיים ללא עבודה קדחתנית על פיתוח אסטרטגיות של תקשורת – פשרה, ויתור, שיתוף פעולה.
- אנחנו הולכות לחנות ביחד (בכל זאת, היא בת 5), מתבוננות ברשימה, מחפשות את החומרים הדרושים, משוות מחירים. לומדות את הקשר בין מחיר, לבין גודל לבין סוג, לבין איכות… עושות את הבחירות המתאימות.
אז מה הרווחנו פה?
בתי לומדת לעבד נתונים, מבינה מה זאת כדאיות, כיצד מתבוננים באיכות מול כמות מול מחיר…לומדת להבין את ערך הכסף, מהו תקציב (“אמא, תקני לי!” – מוכר לכם? – “כסף לא גדל על עצים” – בטוח מצלצל מוכר), היא מפתחת מימד נוסף של עצמאות (בחיפוש המוצרים, בפנייה אל המוכר בעת הצורך, בתשלום בקופה… הכסף עלי – בואו לא נגזים)
- בתי ואני מפנות זמן סליים – זמן שבו הטלויזיה כבויה, הטלפונים על שקט, הזמן הוא שלנו.
אז מה הרווחנו פה?
זמן איכות!!!!
אינטימיות, חוויה משותפת של יצירה והצלחה, ללא תחרות עם אף מסך. הכי שווה בעולם!!!
- בתי מארגנת את משטח העבודה – מזיזה את המפה (סליים נדבק לבדים), מגנה על השולחן במפת פלסטיק, מביאה את המגבונים, אוספת את כל החומרים לתצוגה ברורה על השולחן. אנחנו מתחילות.
אז מה הרווחנו פה?
בתי מגלה אחריות, היא לומדת לראות את התמונה הרחבה ואת ההשלכות של צעדיה (לא נזיז את המפה, היא יכולה להיהרס), היא לומדת לתכנן – לארגן, לסדר, להבין סדר פעולות מיטבי, תחושת מסוגלות, ביטחון עצמי ועצמאות כבר אמרנו?
- החומרים נשפכים אל תוך הקערה החד פעמית. בתי יודעת מה מתרחש בכל שלב, מנחה אותי, עונה על שאלותיי, מנהלת את המבצע, פועלת בעצמה.
אז מה הרווחנו פה?
בתי חווה חוויה של שליטה, יש לה ביטחון בפעולות, היא עצמאית ובטוחה בעצמה, היא חשה מועצמת – סוף סוף משהו שהיא יודעת יותר טוב מאמא!
- נוצר הסליים – דביק, נמתח, מתפוצץ, מצחיק בטרוף, חוויה מיידית של הצלחה. הצלחה דביקה שנשמרת בתוך קופסא סגורה וכל מה שצריך לעשות, זה להוציא ולשחק.
אז מה הרווחנו פה?
בתי חווה חווית הצלחה מיידית עם תוצר מוחשי, שמעודד מגע, חישה, עבודה משותפת, צחוקים, אינטימיות, יצירתיות, איתי!!!! עם אמא שלה. היחסים שלנו נבנים ומתהדקים עם כל מתיחה של סליים – תגידו – יש משהו יותר חשוב מזה??
- בתי ואני אוספות הכל, מסדרות את החומרים במקומם, מנקות את השולחן ומחזירות את הכל לקדמותו.
אז מה הרווחנו פה?
בתי מבינה מהי שמירה על רכוש ציבורי, לומדת את חשיבותם של סדר וניקיון, היא חשה אחריות, היא מפתחת אכפתיות וכיוון שאני חלק מתהליך הסידור והניקיון, בתי מרוויחה שיעור בשיתוף פעולה (הרבה יותר כיף לסדר ביחד).
הורים יקרים, אנחנו תמיד עסוקים מדי. אין לנו זמן והאמת היא, שאין לנו גם הרבה סבלנות… ברוב הפעמים הילדים יעדיפו את המחשב או את הטלויזיה על פני זמן איכות איתנו – זה מתסכל אותנו, אבל לפעמים זה גם די נוח.. ואז אנחנו מפסידים אותם והם מפסידים אותנו וכולנו… מפסידים את היחסים ביננו…
הם זקוקים לזמן איכות איתנו.
אנחנו זקוקים לזמן איכות איתם.
היחסים שלנו זקוקים לזמן האיכות הזה – כדי להתבסס, להעמיק שורש, להתעבות ולהתחזק (כי יש עוד המון אתגרים בדרך… מישהו אמר “גיל ההתבגרות”?)
אז הבקשה שלי אליכם – מי שעוד לא חווה את חווית הסליים עם ילדיו – רוצו לעשות! ותספרו לי אחר איך היה, בסדר?
*הערה חשובה*
הסליים יכול להיות גם סמל. פנו אל ילדיכם, בררו איתם מה מרגש אותם בתקופה זו של חייהם והשתלבו בזה. היו חלק מאותה התלהבות, השתתפו בחוויה שילדיכם מביאים, כנסו לעולמם. רק תרוויחו!
מי אני?
שלומית. נעים מאוד. פוגשת לא מעט אנשים בקליניקה, הפורשים לפני את חייהם ואת הדילמות המעסיקות אותם. אני מלווה אותם במסע ומאירה מידי פעם את הדרך. כדי שיתבוננו, כדי שיבחנו את המסלול ויבדקו אם הוא מתאים להם.. אוהבת להתבונן ולהקשיב וגם לחשוב. וגם לכתוב על זה.
בגלגול הקודם שחקנית והיום – דרמה תרפיסטית, מטפלת בזוגות, מדריכה הורים ומתאמת הורית.
אני אישה ואמא ומאמינה שהורים מיטיבים, יגדלו ילדים מיטיבים שיהפכו את העולם לטוב יותר. זה אפשרי – הורות היא, עבורי, רעיון מאוד אופטימי.
אני מאמינה שמה שמניע אותנו בעולם, זה יחסים – ביננו לבין האחר, ביננו לבין ילדינו וביננו לבין עצמנו.
אני מזמינה אתכם לקרוא, לחשוב, להרגיש וכמובן כמובן גם להגיב, לשאול ולאמץ…
אני פה, עבורכם.
בקליניקה, הממוקמת ברמת גן, אני מקיימת טיפולים פרטניים, זוגיים, הדרכות הורים ותיאומים הוריים (לאחר חתימת הסכם הגירושין). אני עובדת עם ילדים, מתבגרים ובוגרים ומקיימת התערבויות משפחתיות.
פרטים ליצירת קשר:
שלומית מנדל
052-3283824
תתחדשי על הבלוג!!!
הגיע הזמן שתהיה לך פלטפורמה כזו מכובדת לשיתוף בכל הטוב שיש לך להציע להורים!
אני אמנם עדיין סבורה שבחיים זה מגעיל, אבל יכולה להבין למה ילדים נמשכים לזה. נתת כל כך הרבה סיבות למה כן, שכבר כמעט השתכנעתי 😋