"כל החיים הייתי אנטי מטפלים למיניהם הייתי בטוחה שאני יכולה להסתדר בכוחות עצמי.
לשלומית הגעתי אחרי שעברתי מטפל שהיה מוצלח מאוד לתקופה מסוימת והרגשתי שמיציתי. חשבתי שסיימתי עם הסאגה הזו ושאין לי יותר מה לקחת. טעיתי. במהלך חיפושים רבים אחר מטפל רגשי לבן שלי, הגעתי לשלומית. בשיחת הטלפון הראשונה כבר ידעתי שיש פה משהו מיוחד והחלטתי שלא רק הוא יזכה לכל הטוב הזה. במשך כמה חודשים, עברתי תהליך מטורף יחד עם שלומית שליוותה אותי, הכווינה אותי, שיקפה לי, הוציאה ממני דברים שלא ידעתי שקיימים, ידעה בדיוק באילו נקודות לגעת והצליחה לעזור לי לשנות לא מעט דברים שרציתי לשנות בדפוסים ובהתנהלות החיים שלי, ביניהם הקשר עם הילדים, הרגישויות האישיות שלי, המטענים שגרמו לי להתנהל בצורה שגויה, יכולת ההכלה וההתמודדות שלי עם מצבים לא נעימים ועוד המון דברים אחרים שלא אפרט כאן. מעבר לטיפול המקצועי והמסור שהביא אותי לתוצאות מדהימות, היו דברים לא פחות חשובים: הזמינות של שלומית והמענה שלה בכל שעה, הסבלנות והנועם שבה שיקפה לי סיטואציות ומצבים, הגישה המדהימה שלה, יכולת ההכלה שלה והאיזון בין האמפתיה והאסרטיביות שהייתי צריכה כדי להתמודד עם דברים לא פשוטים על מנת לשנות. ולגבי הבן שלי שממנו הכל התחיל, הוא מטורף על שלומית ומבקש מפגשים כפולים איתה, הרגישות שלו דעכה, הוא מתמודד עם דברים הרבה יותר טוב והסיבה בגינה הגענו אליה- ה"טיקים" כמעט ונעלמו. בונוס לא פחות חשוב היה הדרכת הורים שעברנו אני והגרוש שלי שאפשרה לנו להתמודד עם הרגישויות שלנו ושל הילדים בצורה הרבה יותר טובה. שלומית בהגינותה מנסה להסביר לי בעדינות שהיא חושבת שאני יכולה לפרוש כנפיים ולהתמודד בלעדיה ולמרות שאני יודעת שהיא צודקת, אני עדיין מסרבת לשחרר.. כי היא פשוט עושה לי טוב לנפש ... בקיצור, אני אסירת תודה על הזכות שנפלה בחלקי לעבור את המסע הזה בליווי כל כך מקצועי ומסור של המטפלת הכי מדהימה שנתקלתי בה (וזה אחר חיפושים לא מעטים ופגישות הכרות שונות עם מספר לא מבוטל של מטפלים). אז... שלומית, תודה מכל הלב❤️ מכולנו!!!"

השתתפתי בסדנת הורות בהנחייתה של שלומית מנדל. לדידי, הסדנה הזו הגיעה בזמן. בנקודת המפנה של איך אני מתנהל עם ילדיי מעתה והלאה אחרי שכל מה שכבר ידעתי, חידד את המתח בבית. כשלילדים שלי רצונות משלהם ודעה שמושפעת גם מהחוץ כשהם רואים התנהלות הורית ונוטלים ממנה דוגמה הבנתי שעליי להניח את מה שידעתי ולקבל את כל הידע המעשי שמעטירה שלומית מנדל במסגרת סדנת ההורות שהגתה, לפי שיטת אדלר. בזכות היותה של שלומית דרמה תרפיסטית, הסדנה דינמית ומרתקת מעל ומעבר למצופה. האינטראקטיביות ששלומית משיגה מן המשתתפים, תורמת באופן ניכר להבנת המתודה. כל מפגש בסדנה הביא תמורה מיידית בבית. הפחתת מתחים בין הורים לילדים, שיתוף ושיח בונה ואמיתי, יצירת הסכמים שניתן לעמוד בהם, היכולת שלי כהורה לגרום לילדים שלי להקשיב וליישם. להכיר ביכולות שלהם ולהעצים אותם. זו חוויה נהדרת שהסדנה הביאה עימה. הסדנה, לדעתי היא גם סדנה מקיימת. קיימות זו הדאגה שלנו לדורות הבאים. שלומית, מציידת אותנו בטכניקות מעשיות וקלות ליישום. ואנו מציידים את ילדינו בכלים להתמודדות בחיים, ליצירתיות והכרה ביכולותיהם לעמוד על רגליהם בכל מצב. בנימין ג.

ההדרכה של שלומית ממוקדת, עם מענה מדויק לנושאים איתם מתמודדים ביום יום. לדוגמה, כבר למחרת ההרצאה בנושא "עידוד", השתמשתי בחלק מהעצות והרגשתי שהידע שקבלתי במהלך ההרצאה הוא ישים ומוכיח את עצמו. בסוף ההרצאה נשלח תקציר עם העצות והטיפים כדי שלא נשכח גם אחרי...הדרכה מהנה, יעילה ומאוד בגובה העיניים - מומלצת בחום!

הגעתי בגלל הילדה, נשארתי בשביל עצמי... זו לא הפעם הראשונה שלי "על הספה". זו הפעם הראשונה שמשהו אחר מתרחש בחדר. זה לא קורה בבת אחת, ההבנה שאני לא יושבת מול, אני יושבת עם. בתהליך הזה להבנת הקשיים, למציאת פתרונות, להרחבת המודעות לתגובות ולדפוסים אוטומטיים של התנהגות במצבים מסוימים, בתהליך הזה יש לי שותפה. בשעה הזו בשבוע אני יודעת שאפגוש מטפלת, שמעבר להיותה אשת מקצוע מצוינת, היא אישה חדת מחשבה, משעשעת, סקרנית ואוהבת אדם. אני יודעת שבשעה שלנו נצא למסעות אסוציאטיביים, נקפוץ מנקודה לנקודה, נאבד כיוון, נמצא כיוון. שלומית רוצה ומצליחה, להבין אותי, לא מאבדת את הפוקוס, מחדדת, שואלת, מאפשרת זוויות ראיה נוספות. אני כותבת עכשיו, אחרי חצי שנה של מפגשים. כשהגעתי זה היה בכלל כדי לעזור לילדה שהיתה במשבר. אבל זה אף פעם לא הילדים...זה אנחנו. אני הייתי במשבר מתמשך, במצב של אפיסת כוחות, מנסה להחזיק את הכל והכל מתפרק. הייתי חייבת לטפל בעצמי כדי שאוכל לעזור לה. אבל כבר ממש לא האמנתי בטיפול... תמיד הרגשתי לא מובנת עד הסוף, הולכת במעגלים, מתוסכלת מחוסר התוחלת שבזה. תמיד אמרתי אי אפשר לעזור לאדם שאינו רוצה לעזור לעצמו, ואם אדם רוצה לעזור לעצמו שיעשה זאת בעצמו. אז אני לוקחת את הדברים בחזרה, ומתקנת, ומתוך כך גם מבינה שתיקון אפשרי. לפעמים, אם לא תמיד, לעזור לעצמנו זה להיות מסוגל לבקש ולקבל עזרה, לסמוך ולבטוח באחר ומתוך כל זה לחזור לסמוך ולהאמין בעצמי ובכוחי.

התחלתי נערה "פגועה", שכועסת על העולם, שכועסת על הבעיות במשפחה שלה ושכועסת על זה שרוב החברים שלה נעלמו לה. ברוב המבחנים היא עסוקה בלבכות, לרעוד ולהתקשר להורים בוכה. בלי הרבה ביטחון עצמי ובלי הרבה אמונה שהמצב יכול להשתנות.
כיום אני כבר פחות כועסת, משתדלת להבין ולחשוב קודם על מה אני עשיתי ועל מה אני צריכה להתנצל. פחות נקמנית ופחות עסוקה בלבכות כל היום על מה שקרה. כבר פחות רועדת ובוכה במבחנים ומספיק בטוחה להגיד מה אני רוצה ולהכיר חברים חדשים. השנה עברתי מסע לא פשוט ויצאתי חזקה יותר. אני גאה בעצמי ובמה שעברתי ואני רוצה להודות לך שלומית שהיית חלק ענק מהמסע הזה.