בואו נדבר על בחירות (בחיים, לא בפוליטיקה)

“אתה בוחר, משמע אתה חי”.

אני מסבירה, אני מסבירה.

מאותו רגע טראגי, שבו אנו מבינים, שאיננו מסוגלים לברוא את הצרכים שלנו (אומניפוטנטיות של פעוט – חוויה של כל יכולות), עולה בנו ההכרה (במודע או שלא במודע), שכדי להתפתח עלינו לרצות ולבחור.

תנועת ההתפתחות שלנו, תלויה בבחירות שנבחר ובהחלטות שניקח במהלך חיינו.

כפי שכריש אינו עוצר לרגע (גם בשנתו), כי כך הוא מכניס חמצן לראותיו ואם יעצור מתנועתו – ימות, כך האדם.

אם לא יבחר – לא יחיה. (כן, ינשום והכל, אבל לא יחיה חיים בעלי ערך ומשמעות..)

כל פעולה שאנחנו עושים, קטנה כגדולה, קשה כקלה, היא בחירה.

מה נאכל, מה נלבש, איך נגיב, כיצד ננהל את מערכות היחסים שלנו, עם מי להיות, במה לעבוד, באיזו מהירות לנהוג, מה להגיד למי שפוגע בנו, במה לצפות בטלויזיה…. מה ללבוש, מי יהיו החברים שלנו, איך לסדר את השיער, איזה מסטיק לקנות, כמה מים לשתות ביום קיץ חם…
אז אתם בטח קוראים את זה ואומרים לעצמכם: “בסדר, סבבה, אז הכל בחירות… ואז אתם מסננים בין שיניכם (כדי שלא אשמע): חוץ מהדברים שאני חייב/ת לעשות… “

או, יש לי חדשות בשבילכם – אתם לא חייבים לעשות כלום.

כלום! – אתם לא חייבים לעבוד, אתם לא חייבים לנקות את הבית בשישי, אתם לא חייבים להסיע את הילדים לחוגים, אתן לא חייבות לעשות שיער או ציפורניים או דיאטה, אתן לא חייבות לעבוד במשרה מלאה, אתן לא חייבות לעשות קניות ביום החופשי שלכן, אתן גם לא חייבות להישאר עם הבעל, אתן ממש לא חייבות ללכת למשפחה שלו בשבת בצהרים לארוחה ואתם ממש לא חייבים ללכת איתן לקניות אם אתם לא סובלים את זה!
אבל !
אם אתם/ן עושים/עושות את כל זה ויותר – קחו אחריות. זאת הבחירה שלכם/ן.
כי…אתם/ן לא באמת חייבים/ות לעשות את זה!

אז למה לעזאזל זה כל כך קשה?

 

למה אנחנו כל כך לא מרוצים מהחיים שלנו?

למה כל כך קל לנו לקטר?

(בחייאת, אני מצביעה כל כך יפה. תנו לי לענות)

כי אנחנו לא באמת מוותרים על האלטרנטיבות. כי אנחנו לא באמת מוותרים על מה שלא בחרנו.

מה זאת אומרת? אוקי, אנסה להסביר: בואו נדמה את החיים שלנו לרשת כבישים מסועפת. כדי לעבור ממקום למקום וכדי להגיע ליעד שלנו בשלום, אנחנו צריכים להחליט איפה ומתי נפנה. ברגע שבחרנו פנייה מסויימת, כל האלטרנטיבות האחרות, ירדו מהפרק (גם אם הנוף שם הרבה יותר יפה). הן כבר לא רלוונטיות, אבל – אם נפנה, לצורך העניין, מערבה ולאורך המסלול שבחרנו, לא נפסיק לחשוב, שהיינו צריכים לפנות מזרחה, לא נהנה מהדרך וכנראה שנכעס על עצמנו, על שאנו נוסעים מערבה. למרות שבחרנו את הכיוון בעצמנו!!

כך גם בחיים:

תמיד יש יותר מאלטרנטיבה אחת.

 

לכל אחת מהאלטרנטיבות, יהיו ת מ י ד רווח ומחיר.

קל לנו מאוד לראות ולקבל את הרווח. אנחנו ממש לא אוהבים את המחיר. ואז יש לנו סיבה נהדרת לקטר.
אתה רוצה לרדת במשקל. אתה אוהב לאכול. אתה רוצה להיראות טוב.
להמשיך לאכול:
רווח – טעים לי ואני נהנה מהאוכל
מחיר – אני עולה במשקל ואני מרגיש כבד ולא אטרקטיבי
לשמור ולהתאמן:
רווח: אהיה חתיך, ארגיש טוב.
מחיר: אצטרך להימנע מנשנושים מול הטלויזיה…
מה אתה מחליט? ועל מה אתה מ וו ת ר ? אבל באמת לוותר?

כדי שנוכל להיות שלמים עם הבחירות שלנו, אנחנו צריכים לשחרר לחלוטין את מה שלא בחרנו.

יש שיגידו: “להיות בכאן ועכשיו”.

עכשיו אני בעבודה? אז למה לפנטז על זנזיבר אם זה כל כך מתסכל אותי?
עכשיו אני מחליט להישאר עם אשתי? אז אני אשהה בלהיות נשוי לאשתי ואעבוד על זה ולא אפנטז על חיי רווקות בתל אביב.. ואם החלטתי להיפרד, עלי לקבל על עצמי את המחיר שבהכרח יבוא עם הפרידה (התמודדות עם הילדים, חברים כועסים, אישה פגועה, בדידות, רגשות כאלה ואחרים, התמודדות כלכלית), למרות שהדירה בתל אביב כבר מוכנה והמועדונים כבר מחכים לי… (דוגמא שטחית להפליא, אבל אני רק רוצה להדגים את המסר).

עלינו לעשות את זה כמו שצריך – במודעות, באחריות ולקבל את המציאות (=רווחים ומחירים).

ויש עוד משהו – אנחנו לא נולדים עם היכולת לבחור. זה שריר שצריך לפתח. זה שריר שכדאי שההורים יסייעו בפיתוחו מגיל צעיר מאוד.

מכירים את התשובות האלה של ילדיכם?
– אני לא יודע
– תבחרי את
– כלום
– אני לא יכול
אין דבר כזה!!!
הם חושבים שהם “לא..”, כי הם לא התאמנו, כי אנחנו מחליטים בשבילם מה ללבוש, מה לאכול, אומרים להם מה לעשות, מה להגיד, נותנים להם את הפתרונות (שלנו) – נותנים להם דגים, במקום לתת להם את החכה ושיתחילו לדוג בעצמם!!!!!
אז מהיום – הציעו להם אלטרנטיבות. שיבחרו מתוך שתיים או שלוש. מה שמתאים לכם: בגדים לגן (חולצה אדומה או כחולה), תפקידים בבית (לסדר את המדיח או לפנות את השולחן), תכניות לשבת (ים או בריכה), ארוחת ערב (ביצה מקושקשת או ביצה קשה).
חשוב מאוד – תמיד להציע בחירה בין אופציות המקובלות עליכם! אל תתנו להם אופציה, שבמידה ותיבחר, תעלה לכם את הסעיף…
תבחרו טוב – יהיה טוב.
קלישאה…. אבל מה זה נכון!
(מקווה שבחרתם לקרוא עד הסוף)

תגובות עד עכשיו ? (אני ממש רוצה שתגיבו, גם אם אתם ממש לא מסכימים עם מה שאני כותבת. בבקשה, תאתגרו אותי!)

1 מחשבה על “בואו נדבר על בחירות (בחיים, לא בפוליטיקה)”

סגור לתגובות

Scroll to Top
גלילה למעלה